רכישה דרכנו
פרופ' אנדרה היידו, מראשוני החוקרים של המרכז לחקר המוסיקה היהודית, והחזן אשר היינוביץ, חברו יחדיו ליצירת אוסף קטעי חזנות שירים ביידיש, המשקף את מיטב הרפרטואר הזה בפרשנות חדשה שחיבר היידו לקול ולפסנתר. בטכניקת הלחנה המזכירה את גישת המלחינים מהתקופה הרומנטית לפרשנות מוסיקלית של טקסטים ספרותיים (במקרה שלפנינו טקסטים ליטורגיים ושירים ביידיש), היידו "קורא" בצורה רעננה וברגישות קטעים מחזנות אשכנז באמצעות ארגז הכלים של המלחין בן זמננו.
הפקה זו, אשר יזם הקונסרבטוריון רון שולמית בירושלים, היא תשורה מתאימה ביותר לאוהבי חזנות אשכנז ולציבור המתעניין במוסיקה היהודית בכלל, לרגל שנת היובל למרכז לחקר המוסיקה היהודית.
רזא דשבת (סוד השבת) הוא החלק השני של הטקסט הקבלי כגונא דאינון מתיחדים לעילא (כפי שהם מתאחדים למעלה) מתוך ספר הזוהר, שהחסידים נוהגים לומר בערב שבת. טקסט זה, בשפה הארמית, מגשר אצלם בין קבלת שבת לתפילת ערבית. הוא מתאר את הזיווג המיסטי המתרחש כל ערב שבת, לפי תורת הקבלה, בין הכוחות הזכריים לנקביים בתוך האלוהות. השבת היא התגלמותה הארצית של ספירת מלכות, שבה מתרכזים ששת הכוחות הנקביים שבמערכת הספירות האלוהית.
שיר היתולי על נטייתו של נח איש המבול לכוסית של משקה. המשורר א' אלמי (שמו המקורי אליה-חיים שעפס) השתייך לחוג חוקרי הפולקלור היהודי בוורשה, אשר שאבו את השראתם משכו בעיקר שירים של אנשים מן העולם התחתון, שיכורים ופרוצות, ובהשראתם כתב שירים משלו. השיר "אלה תולדות נח" בנוי על שיר משחק של ילדים המתחיל במילים "אלה תולדות" מפועלו של י"ל פרץ.
הוספת תגובה