מוסיקה לבית הכנסת בתקופת הבארוק II - יונה בחגוי הסלע

מוסיקה לבית הכנסת בתקופת הבארוק II - יונה בחגוי הסלע

רכישה דרכנו

60.00
סוג חומר: 
הקלטות
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
1994
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
8
עמודים: 
תקליטור
מספר הקלטה: 
AMTI CD 9401
סוג הקלטה: 
הקלטה מסחרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
עברית
ארץ / אזור: 
הולנד
תיאור: 

הושענא רבא בקסאלי מונפראטו, 1732. מוסיקה אמנותית מן המאה ה18, מתוך הרפרטואר של קהילות אמסטרדם - קנטטות ויצירות למקהלה, וקסאלי מונפראטו - טקס הושענא רבא משנת 1732.
הקלטה מקונצרט לציון מאה שנה לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שהתקיים בירושלים באחד עשר ביוני 1992, בסיועם של יד הנדיב, רשות השידור וקרן הזכרון לנח גרינברג.
בתקליטור יצירות מאת אברהם קסרס וכריסטיאנו ג. לידרטי (אמסטרדם) ומלחינים אלמונים.
מבצעים: המקהלה הלאומית רינת; תזמורת קשת הבארוק; אבנר איתי, מנצח; מרים מלצר, סיון רותם ואריס כריסטופליס, סופרן; יעקב זמיר, קונטרטנור; סטפן שרקרברגר, בס; וולטר רייטר, כנר אורח; דוד שמר, צ'מבלו; איזידורו רויטמן, תיאורבו; בני הנדל, קריין.
עיבודים מוסיקליים ומימוש הבס הממוספר נעשו על ידי ישראל אדלר.
מצורפת חוברת עם הסברים בעברית ובאנגלית וטקסטים עבריים עם תרגום לאנגלית.

דוגמאות קול: 
סימפוניה-פתיחה בסול מז'ור

בהשפעת תנועת המקובלים מצפת במהלך המאה ה-16 נפוץ נוהג התפילה בשעות הלילה ולפני עלות השחר ("התיקונים). אירועים אלה נתקיימו בהזדמנויות שונות במשך השנה ובכלל זה ליל הושענא רבה הוא המועד האחרון להמתקת דינו של האדם לפני הקדוש ברוך הוא המכונה באיטליה "יום החותם הגדול". במאות ה-17 וה-18 בייחוד באיטליה היה ליל השימורים של הושענא רבה אחת ההזדמנויות החשובות ביותר לביצוע של יצירות מוסיקה אמנותיות. בשנות השלושים של המאה ה-18 התקיימו בליל הושענא רבה אירועים מוסיקליים בהיקף ניכר בקהילה האשכנזית שבקסאלי מונפראטו. המקור המוקדם ביותר שתגלה עד כה הקשור לאירועים אלה הוא הפרטיטורה של הטקס משנת 1732. מחבר הליברטי של 1732 ו-1733 הוא ש"ח ירק. שמות המלחינים אינם ידועים. יוזם הטקסים היה יוסף חיים קציגין אשר הזמין את הליברטי והשתתף בביצוע כמנצח וכנגן צ'מבלו. שתיים מתוך הסימפוניות-פתיחות זוהו ברפרטואר האיטלקי מהתקופה: הסימפוניה-פתיחה בסול מז'ור של שנת 1732 מיוחסת במקורות אחרים להאסה הנדל או ויוולדי; הסימפוניה-פתיחה בסול מז'ור של שנת 1733 זוהתה כיצירה מפרי עטו של אנטוניו בריוסקי.

חשקי חזקי אברהם קסרס

צאצאי האנוסים מספרד ומפורטוגל אשר התיישבו באמשטרדם מסוף המאה ה-16 יצרו במאות ה-17 וה-18 את אחת הקהילות המשגשגות ביותר של אירופה. האירועים המוסיקליים העשירים ביותר בקהילה זו חלו בשבת נחמו שמחת תורה ושבת בראשית. בשבת נחמו הצטרף אל האירוע גם איזכור חנוכת בית הכנסת הגדול בשנת 1675 אשר היה לחג המרכזי של הקהילה וכאז כן עתה. לרגל חג זה ולרגל אירועי שמחת תורה לכבודם של חתן תורה וחתן בראשית הוזמנו הלחנות רבות. יצירותיו של אברהם קסרס ומקצת מיצירותיו של לידרטי נכתבו לאירועים אלה.