רחום עד מתי

פזמון מאת המשורר רחמים יוסף חיים, שפעל בירושלים במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה. הפזמון נדפס לראשונה בקובץ 'יגל יעקב' (ירושלים, 1885) ואחר כך בעוד אסופות של פיוטים. הוא נפוץ בקרב חוגי המפטירים באדירנה ונדפס בקובץ השירים של המפטירים, 'שירי ישראל בארץ הקדם' (איסטנבול, 1921, עמ' 79) במקאם מוחייאר. חייים הקליט רק חצי מהטקסט. האוסול (תבנית המקצב) של הקטע הוא 16/4, והוא מסתיים בווקליזה ארוכה שאין לה פעמה ברורה.