מארש נפוליאון

לקראת סיום ההופעה אנחנו מעלים את הממד ההיסטורי של תנועת חב"ד באמצעות סיפור קצר זה. החסידים שרים את מארש נפוליאון לפני תקיעת השופר בנעילת יום כיפור. המארש מייצג את המחלוקת הרוחנית בין הרבנים המובילים בתחילת המאה ה-19. מקצתם תמכו בנפוליאון "משחרר היהודים", והאחרים- בצאר הרוסי אלכסנדר הראשון, העריץ המדכא. על רקע נאבק פוליטי מרתק זה, חיברו ברוך ברנר ומתי קובלר מעין מונודרמה מוסיקלית, ששזורים בה שירי לכת צרפתיים ושירי קוזאקים.

השתמשנו בשני מארשים ממסורת חב"ד: "מארש נפוליאון" ושיר לכת מוכר פחות. כדי לייצג את מחנה הרבנים שצידדו בנפוליאון, ובהם המגיד מקוזניץ, השתמשנו בניגון של חסידי ויז'ניץ. את הצאר אלכסנדר מייצגת נעימת הקוזאקים האהודה בחסידות חב"ד: "נייט, נייט ניקאבו". היא מושרת ברוסית בפי מתי קובלר. ברקע ניתן להבחין במוטיב מתוך ההמנון הצרפתי, המרסייאז.