ה. גלות (מקאם חיג'אז): תאקסים, אלי למה עזבתני

הפרק נכתב בתקסים נאי תורכי (איתמר שחר) במקאם חיג'אז- מקאם שבמסורת הערבית מיוחס לו הכוח לעורר געגועים, כאב וכיסופים. לאחר הפתיחה שרים את "אלי למה עזבתני", פיוט מאת ר' דוד בוזגלו, שחובר על פי לחן של קסידה מרוקאית (צורה פואטית ומוסיקלית הדומה לבלדה). המשורר זועק וקורא לאלוהיו לתת את הדין על שהתרחק מעמו וזנח אותו בגלותו. בפרפראזה על המידות שהתורה נדרשת בהן, שהן כלים של לימוד הלכתי- תלמודי, פונה ר' דוד בוזגלו לאלוהים ומבקש ממנו לקיים את הבטחתו ולגאול את עמו. באמצע הפיוט נשמעת מודולציה מפתיעה לעבר נובה מזמום המז'ורית, והאווירה נעשית אופטימית יותר. שינוי האווירה מודגש על ידי אלתור קולי המציג את הנובה החדשה. בקטע הסיום מתחלף המשקל מ4/4 ל6/8 סוחף. עם סיום המהלך הריתמי האנדלוסי המקובל הזה, מופיע עוד אפילוג מפתיע (סולו סקסופון- דניאל זמיר).