אברך שם כבוד שוכן מעונים

מקאם: בייאת.

פיוט מסוג "רשות לחתן" מאת פייטן לא ידוע, המושר לכבוד החתן בעת שהוא נקרא לעלות לתורה ב"שבת החתן", השבת שאחרי חתונתו. הפיוט פותח בשבח לאל, מבקש ממנו שישמח את החתן והכלה ויאריך שנותיהם כמו אברהם ושרה, ממשיך בקריאה לחתן לקום ולקרוא בתורה וחותם בבקשה לגאולה. מעניין לציין שהפנייה לחתן היא לקרוא בעניינו של "אב המונים", כלומר אברהם אבינו, וזאת בהתאם למנהג הקדמון לקרוא לכבוד החתן בבית הכנסת פרשה מיוחדת, ללא קשר לפרשת אותה שבת, והיא פרשת "ואברהם זקן" (בראשית כד, א ואילך), העוסקת בזיווג המוצלח של יצחק ורבקה.