ב. דיאלוג: לדבר בעצם הנהרה, צור שהחייני

במרכז הפרק השני של "אהבת עולמים" נמצא הפיוט "צור שהחייני" (מקאם נהוונד שעבי) מאת ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני יהדות מרוקו במחצית השנייה של המאה ה-20. הפיוט חובר על פי השיר הערבי "איילי חייאני", שיש בו ניחוח של הסגנון ה"שעבי" (עממי) המרוקאי, וחיבר אותו הזמר והמלחין המרוקאי מוחמד פוייתח, הנחשב לאחד מאבות המוסיקה הפופולרית המרוקאית המודרנית (נפטר בשנת 1996). הפנטטוניות שבולטת בלחן נועדה להזכיר סגנון ברברי, האופייני להרי מרוקו ומערב אלג'יריה. במהלך היצירה מתפתחת העצמה קצבית, שמובילה לדיאלוג בסגנון הג'אז בדמות סולו סקסופון טנור של גרג טרדי, אורח התזמורת בפרויקט "אהבתת עולמים". קודם לביצוע הפיוט קורא ארז ביטון, המשורר הישראלי ממוצא מרוקאי, את שירו "לדבר בעצם הנהרה", שכותר המשנה שלו הוא "שחרית לרבי דוד בוזגלו, מגדולי פייטני יהדות מרוקו" ( מתוך "ציפור בין יבשות", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990). ביטון מתכתב בשירו עם ר' דוד בוזגלו, שכמוהו איבד את מאור עיניו אך לא הפסיק לשורר, וקורא לו: "בוא מן הפינה אל במת הבמות". נדמה כי "אהבת עולמים" מגשימה את משאלתו של ארז ביטון.