אלי, אלי, למה עזבתני

שיר זעקה ביידיש על גורלו של עם ישראל ועל הצורך בגאולה מהירה, על פי תהלים כב.

יעקב קופל סנדלר נולד בבליה צרקוב במרכז אוקראינה ובילדותו היה "משורר" אצל החזן מרדכי מינקובסקי, אביו של החזן והמלחין פינחס מינקובסקי. בשנת 1888 היגר סנדלר לארצות הברית. הוא שימש מנצח מקהלות בבתי כנסת בניו יורק, וכן חיבר מוסיקה למחזות ולאופרטות ביידיש. באחת מן האופרטות האלה- "ברכה אדער דער יידישער קעניג פון פוילן אויף איין נאכט" The Hero and Bracha or the Jewish King of Poland for a Night - שהוצגה בשנת 1896, שילב סנדלר את השיר אלי אלי למה עזבתני, שאת מילותיו כתב בוריס טומשבסקי, אחד ממייסדיו ומגדולי שחקניו של תיאטרון היידיש בניו יורק. עד מהרה הפך השיר ללהיט ושרו אותו גדולי הזמרים והחזנים, בהם יוסלה רוזנבלט, שתקליטו נמכר באלפי עותקים בקרב דוברי היידיש ברחבי העולם. השיר התפרסם גם בעיבוד לפסנתר של הנרי רוסוטו (נולד חיים ניסוויצקי, 1869- 1925) משנת 1907, שהודפס מחדש פעמים רבות.

ברבות השנים הפך אלי, אלי משיר תיאטרון לשיר עממי. אידלסון כלל אותו באוסף שירי היידיש בתוך "אוצר נגינות ישראל" כרך 9 (מס' 11). השיר היה סמל לסבל ולזעקה של היהודי בגלות, וגם נהיה לסמל של שירים ולחנים יהודיים, עוד לפני ש"הבה נגילה" תפס את מקומו. כדרכם של שירים עממיים נוצרו לו גרסאות שונות בפי זמרים וחזנים. בהקלטה שלפנינו החזן היינוביץ שר אחת מן הגרסאות הללו, זו שהיידו שמע מפי החזן ברלה זלצמן.