דודו ברק

משורר "שירי ארץ ישראל," כתב שירים רבים המוקדשים לעיר ירושלים
1948-

דודו ברק מאופיין ככותב שירי ארץ ישראל. נולד בירושלים, בשנת 1948.  בילדותו היה שייך למקהלת "פינת הילד" שהיתה שרה ברדיו וכך הכיר את המשוררות לאה גולדברג, ומרים ילן שטקליס, אנדה עמיר פינקרפלד ובלהה יפה, שהיו באות לאולפן. גדל בשכונת רחביה בירושלים.

לימודיו בביה"ס ברחביה משאירים חותמם עליו ומוצאים ביטוים בשיריו. הביטוי "ילד טוב ירושלים" מופיע בשירו "כותל בירושלים" וגם בשירו "ארץ ישראל יפה".  הביטוי הזה מקורו במסדרי הבוקר בביה"ס בו למד, ביה"ס ארלוזרוב, כשעל ידו עמד ילד עם כיפה עליה היה רשום הביטוי הזה. ואשר לתחילת השיר "ארץ-ישראל יפה", "נערה טובה יפת עינים" מקורו בשיר  שלמד בכתה ב', שירו של לוין קיפניס  "אליעזר ורבקה" המתחיל במילים: "נערה טובה יפת עינים, הטי כדך השקיני מים". בשיר זה משובצים עוד ביטויים שהם מטבעות לשון כמו "מי פילל ומי מילל" או "קול חתן וקול כלה".

ביה"ס בו למד לא היה בשכונת רחביה בה הוא גר, אלא מחוץ לשכונה. ברק נשלח לביה"ס הזה על-ידי אמו כדי שיכיר גם את התושבים ובני העדות השונות שמחוץ לרחביה.  ולערוב הזה עם העדות יש השפעה על כתיבתו ללחנים "ים-תיכוניים" .

חלק משיריו הפכו מקור  ל"מטבעות לשון" . כך למשל שירו אותו כתב לאילן ואילנית  "חופשי ומאושר". לא רק "חופשי ומאושר" הפך להיות מטבע לשון, גם "כותל המזרח".  על כך אומר דודו ברק:

"לא חשבתי ליצור מטבעות לשון כאשר כתבתי את השירים. אבל כשראיתי חייל ברחוב שואל את חברו 'מה שלומך' וזה עונה לו: 'חופשי ומאושר' הבנתי שזאת מטבע לשון. כשבקול ישראל אימצו את השם 'כותל המזרח' הבנתי שזאת מטבע לשון. מטבע הלשון 'ארץ ישראל יפה' זו מטבע שהוטבעה קודם לכן לפני שכתבתי את השיר. אבל היא קיבלה תאוצה עם כתיבת השיר".

דודו ברק הנו גם משורר וגם פזמונאי. כשנשאל מה נראה לו חשוב יותר, מה קודם למה, הפזמון לשירה או להפך. אמר :

"הפזמון זה אוֹמנות (OMANUT) עם אוּמנות (UMANUT). עבודת קונפקציה אבל עם נשמה, עם השראה. בלי האוֹמנות שבזה הפזמון אינו פזמון. כתבתי תשעה ספרי שירה, שלושה ספרי ילדים וספר שירי זמר אחד (זהו הספר שבו מרוכזים רוב שירי המוכרים). הם עוסקים בכל הווית האדם, מאהבה, ושנאה ועד לפולין בין פאר לאפר, טיול שורשים לעבר."

 עוד פן ביצירתו של דודו ברק הוא הכתיבה של מלים עבריות ללחנים לועזיים. המעניין הוא שהוא כותב בעיקר ללחנים "ים תיכוניים", יש לו תמלילים ללחנים יווניים, מרוקאיים, תורכיים, ספרדיים.

דודו ברק תרם ללהקות הצבאיות שירים רבים ביניהם, ובין שיריו: "לצפון באהבה", "מי יעלה בהר אדוני", "סיירת אגוז", "שלום על ישראל", "ארץ ישראל יפה", "פרחים בקנה" (1970), "צוחק מי שצוחק אחרון" (צוות הווי הנדסה קרבית), ועוד.

אחד השירים היפים של דודו ברק הוא "שובי בת ירושלים" אותו מבצעת שושנה דמארי.  דודו ברק הוא בן העיר ירושלים. ורבים משיריו עוסקים בעיר ירושלים. ועל כך הוא אומר: " אני מחובר לירושלים אני אבן מאבניה, אני אזוב מאזובי הקיר". לשאלה

האם היה יכול לכתוב שיר כזה על עיר אחרת, למשל על תל-אביב השיב (בראיון עם ד"ר טלילה אלירם, בשנת 1994)?

"אני מאמין שכן אבל זה לא היה מחדרי בטן. זה צריך להיות שיר שאתה מחובר אליו, ואם אני מחובר בשורשים שלי לירושלים האחת והיחידה, שם יכולתי לתת את כל מבע הנפש ואת הנשמה היתרה, אם קיימת, זו שבי".

נכתב על-ידי ד"ר טלילה אלירם

 

 

 

טלפון: 
דוא"ל: 
כתובת: 
רח' דגניה 5 ירושלים

AddToAny