תקליטור זה כולל שירים בעברית שחוברו עבור ילדים יהודים בארץ ישראל, והושרו בפועל בפי ילדים אלו. הלקט המובא מייצג מגוון של סוגת שירי הילדים במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא כולל שירי משוררים קנונים שהלחינו מלחינים מקצועיים, שירי משוררים ומלחינים חובבים, שירים מתורגמים ולחנים שאולים.
נולד בקלוז' שבהונגריה דאז היום ברומניה, בשנת 1907; היגר לפלשתינה ב-1938 וחי בתל אביב עד מותו ב-1964. מלחין, פסנתרן ומנצח וכן מבקר, מסאי, מתרגם, מורה מוערך ומרצה היה האידיאולוג המוביל של המוסיקה הישראלית. בוסקוביץ' היה בעל השפעה ניכרת על הדור השני של המלחינים הישראלים, זאת בשל רעיונותיו המעמיקים ודעותיו המנומקות בנוגע לזהות לאומית במוסיקה ישראלית.
עמנואל זמיר היה דמות מיוחדת בזמר העברי. בן פתח תקווה, הוריו היו ממיסדי המושבה. הושפע משירי מתתיהו שלם המלחין מקיבוץ רמת יוחנן. אחיו של זמיר היה יו"ר אגודת הנוקדים, דבר שקרב אותו לנושא הצאן.
עמנואל כתב שירי רועים, שירי קוצרים, על הפסטורליה הארץ ישראלית. מילותיו ודימוייו לקוחים מעולם השדה. שירי שדה שלו: "ערב שח" (משיריו הראשונים), "באר בשדה". שיריו של זמיר, אותם כתב והלחין בעצמו, עסקו בנופים של רועים וחלילים ובנות שואבות מהבאר, אך לא רק תוכנם אלא גם שפתו העשירה והדימויים בהם השתמש היו מאד מיוחדים ומנותקים מהמציאות היומיומית.