ילד חן, ילדת חן: שירי הזמר של ילדי היישוב העברי בארץ ישראל (1948-1882)
תקליטור זה כולל שירים בעברית שחוברו עבור ילדים יהודים בארץ ישראל, והושרו בפועל בפי ילדים אלו. הלקט המובא מייצג מגוון של סוגת שירי הילדים במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא כולל שירי משוררים קנונים שהלחינו מלחינים מקצועיים, שירי משוררים ומלחינים חובבים, שירים מתורגמים ולחנים שאולים.
סוג חומר:
הקלטות
שנה:
2013
, השתקפותה של שלילת הגולה בזמר העברי
אלכסנדר אוריה בוסקוביץ'
מלחין ומבקר ישראלי
נולד בקלוז' שבהונגריה דאז היום ברומניה, בשנת 1907; היגר לפלשתינה ב-1938 וחי בתל אביב עד מותו ב-1964. מלחין, פסנתרן ומנצח וכן מבקר, מסאי, מתרגם, מורה מוערך ומרצה היה האידיאולוג המוביל של המוסיקה הישראלית. בוסקוביץ' היה בעל השפעה ניכרת על הדור השני של המלחינים הישראלים, זאת בשל רעיונותיו המעמיקים ודעותיו המנומקות בנוגע לזהות לאומית במוסיקה ישראלית.
1907-1964
עמנואל זמיר
מהיוצרים החשובים של הזמר העברי בשנות החמישים. בעל סגנון מיוחד ושפה עברית מליצית.כתב גם לחנים וגם טכסים.
עמנואל זמיר היה דמות מיוחדת בזמר העברי. בן פתח תקווה, הוריו היו ממיסדי המושבה. הושפע משירי מתתיהו שלם המלחין מקיבוץ רמת יוחנן. אחיו של זמיר היה יו"ר אגודת הנוקדים, דבר שקרב אותו לנושא הצאן.
עמנואל כתב שירי רועים, שירי קוצרים, על הפסטורליה הארץ ישראלית. מילותיו ודימוייו לקוחים מעולם השדה. שירי שדה שלו: "ערב שח" (משיריו הראשונים), "באר בשדה". שיריו של זמיר, אותם כתב והלחין בעצמו, עסקו בנופים של רועים וחלילים ובנות שואבות מהבאר, אך לא רק תוכנם אלא גם שפתו העשירה והדימויים בהם השתמש היו מאד מיוחדים ומנותקים מהמציאות היומיומית.
1925-1962
- A Polka Mazurka
- Niggun of the Meggid of Mezerich From the album, "The Hasidic Niggun as Sung by the Hasidim." This dance niggun is the seventh and last in a series of niggunim sung by Bratslav Hasidim as they dance after the Shabbat evening service on Friday night. Some have attributed the niggun to R. Dov Ber, the meggid of Mezerich.
- Kol B'ru'ei (Padua, Italy) From the album, "Italian Jewish Musical Traditions from the Leo Levi Collection (1954-1961)." The poem depicts "all creatures" singing and praising the unity of God, and was recited in the Italian rite during the daily morning prayer. This melody was sung only on Rosh Hashanah (New Year) in the Italian tradition of Padua.
- Yigdal From the album, "Judeo-Carribean Currents, Music of the Mikve Israel-Emanuel Synagogue in Curaçao," performed by Gideon Zelermyer. The Yigdal is part of the ceremonial section of the liturgical order of Shabbat and the Holy Days in the Curaçao synagogue. It is one of the ending hymns of the service.
- Eres Chiquita y Bonita From the album, "Judeo-Spanish Moroccan Songs for the Life Cycle," sung by Alicia Bendayan from Tetuan. This is a song about courtship, related to the Jewish rituals that mark the events of the life cycle.
- Sweet Shalt Be My Chant From the album, "Kulmus Hanefesh," performed by Yair Harel on voice and tar, and Matti Kovler on voice and piano. A sacred hymn attributed to Rabbi Yehuda ha-Chasid, this is a Chabad tune with a near-Eastern arrangement.
- Lyr II From the album, "The Music of the Mountain Jews." Lyr is a genre found among all Turkish peoples, consisting of long, complex compositions usually comprised of three parts.
- Gilu ha-Galilim (Rejoice Galileans) From the album, "Nights in Canaan, Early Songs of the Land of Israel (1882-1946)." This is a Second Aliyah (1904-1914) song which became an integral part of the historical repertoire of Hebrew song. Both native-born and newly arrived pioneers sang this song in all circumstances.
- Saperi Tama From the album, "With Songs They Respond: The Diwan of the Jews from Central Yemen." This is a girdle poem by Se'adia ben Amram. Saperi Tama is sung to many melodies and is one of Yemenite Jewry's most common poems.