בין מסורת ומודרנה: ניגוני הימים הנוראים במנהג אשכנז
הושענא רבה בקסאלי מונפראטו 1732: יונה בין חגוי סלע
עורך
מהדורה מדעית של הטקס המוסיקלי שנכתב על ידי מלחינים אנונימיים לטקס הושענא רבה בקהילה היהודית האיטלקית של קסאלי מונפראטו (1732), שנמצא בכתב יד גינצבורג 807[I] שבספריית המדינה על-שם לנין שבמוסקבה. תווים לחמישה ושישה קולות, כלי מיתר ואבובים, הכוללים גם את הטקסט הליטורגי והקנטטה "יונה בין חגוי סלע", ולפניהם מבוא היסטורי ומהדורת פקסימיליה של הליברטו העברי המקורי.
כריכה רכה. ניתן לשכור תפקידי תזמורת.
סוג חומר:
תווים
שנה:
1990
פורום אשכנז: שירת זמירות שבת בקרב הציונות הדתית בישראל: סוגיות ומקורות 25.1.2009
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של . המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש זה מפרטת נעמי כהן- צנטנר את הסוגים השונים של הזמירות כפי שהן מושרות כיום סביב שולחן השבת, וכפי שהושרו בעבר.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פיוטים אשכנזיים - סקירה מוסיקולוגית 16.11.2008
חוקר
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז, הנערכים במרכז לחקר המוסיקה היהודית, מדי כמה שבועות .הקבוצה פועלת באופן סדיר משנת תשס"ג (2002/3). החוקרים החברים בה, חוקרים הקשורים למרכז לחקר המוסיקה היהודית שעוסקים בהיבטים שונים של תרבויות מוסיקליות יהודיות אירופיות, נפגשים באופן קבוע, לומדים זה על מחקרו של זה, ודנים, מעודדים ומאתגרים את המחקרים הנמצאים בעיצומם.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פורום אשכנז: תפילה לשלום המדינה, 23.12.2007
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי עומדת ד"ר כרמלה גולדמן על משמעות הטקסט של התפילה לשלום המדינה, והקשר שלו לאופן שבו הוא מבוצע בבתי הכנסת השונים במרחב של החברה הציונית -דתית, תוך שימת לב לשינויים האקטואליים והרגשיים שחלו בימינו.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פורום אשכנז: המודסים בבית הכנסת האשכנזי, 7.11.2004, 26.12.2004
חוקר
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי נערך דיון מקיף על הגדרתם מחדש של המודוסים האשכנזיים תוך התייחסות למחקריו של אידלסון.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פורום אשכנז: התפתחות מלודית בתוך ניגון הריקוד החסידי, 26.4.2009
חוקר
חוקר
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי דנים היידו ומזור בחידושיהם האחרונים בחקר ניגון הריקוד החסידי.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פורום אשכנז: מודאליות בנוסח של פיוטים במערב אשכנז, 1.2.2009
חוקר
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי מדגיש פרופסור שלייפר את חשיבות הפיוטים האשכנזיים וביחוד הפיוט "באור פניך", כדרך לבניית מודוסים.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פורום אשכנז: תבניות קצב בניגונים חסידיים, 8.5.2005
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי מתייחס נאמן לפרמטר שאליו לא מתייחסים בדרך כלל בהקשר הזה,תבניות קצב בניגונים חסידיים.את עבודתו עושה נאמן תוך שיתוף פעולה עם החוקרים פרופ' היידו ויעקב מזור.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
פורום אשכנז: מגמות בנוסח התפילה בבתי הכנסת בימינו, 10.4.2005
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי מעלים עמליה קדם ועודד פלס, סוגיות הקשורות לנוסח האשכנזי כפי שהוא נהוג היום בבתי הכנסת האשכנזיים בארץ ובחו"ל.
סוג חומר:
מחקרים בהתהוות
- A Polka Mazurka
- Niggun of the Meggid of Mezerich From the album, "The Hasidic Niggun as Sung by the Hasidim." This dance niggun is the seventh and last in a series of niggunim sung by Bratslav Hasidim as they dance after the Shabbat evening service on Friday night. Some have attributed the niggun to R. Dov Ber, the meggid of Mezerich.
- Kol B'ru'ei (Padua, Italy) From the album, "Italian Jewish Musical Traditions from the Leo Levi Collection (1954-1961)." The poem depicts "all creatures" singing and praising the unity of God, and was recited in the Italian rite during the daily morning prayer. This melody was sung only on Rosh Hashanah (New Year) in the Italian tradition of Padua.
- Yigdal From the album, "Judeo-Carribean Currents, Music of the Mikve Israel-Emanuel Synagogue in Curaçao," performed by Gideon Zelermyer. The Yigdal is part of the ceremonial section of the liturgical order of Shabbat and the Holy Days in the Curaçao synagogue. It is one of the ending hymns of the service.
- Eres Chiquita y Bonita From the album, "Judeo-Spanish Moroccan Songs for the Life Cycle," sung by Alicia Bendayan from Tetuan. This is a song about courtship, related to the Jewish rituals that mark the events of the life cycle.
- Sweet Shalt Be My Chant From the album, "Kulmus Hanefesh," performed by Yair Harel on voice and tar, and Matti Kovler on voice and piano. A sacred hymn attributed to Rabbi Yehuda ha-Chasid, this is a Chabad tune with a near-Eastern arrangement.
- Lyr II From the album, "The Music of the Mountain Jews." Lyr is a genre found among all Turkish peoples, consisting of long, complex compositions usually comprised of three parts.
- Gilu ha-Galilim (Rejoice Galileans) From the album, "Nights in Canaan, Early Songs of the Land of Israel (1882-1946)." This is a Second Aliyah (1904-1914) song which became an integral part of the historical repertoire of Hebrew song. Both native-born and newly arrived pioneers sang this song in all circumstances.
- Saperi Tama From the album, "With Songs They Respond: The Diwan of the Jews from Central Yemen." This is a girdle poem by Se'adia ben Amram. Saperi Tama is sung to many melodies and is one of Yemenite Jewry's most common poems.