מסורת הכליזמרים בארץ ישראל
עורך
אוסף של הקלטות שדה, יצירות כלזמר בעיקרן, המבוצעות בישראל ומייצגות את המסורת הכלזמרית כפי שהתפתחה בארץ ישראל מאז המאה ה-19.
סוג חומר:
הקלטות
שנה:
1998
מסורת הכליזמרים בארץ ישראל
לעולם אינך יודע - שלמה קרליבך
בשנת 1966, בפסטיבל ברקלי, בין פיט סיגר לג'פרסון איירפלינס, עלה לבמה רב יהודי עם גיטרה והתחיל לשיר. בעיתון קראו לו "הרבי המרקד". עילוי צעיר בישיבה הליטאית ליקווד, שלבו הלך אחרי הרבי מלובביץ'. בשליחותו יצא ללמוד תורה ילדי פרחים בסן פרנסיסקו.כשאהבתו אליהם חצתה את גבולות ההלכה, הוא נשאר לבד. שלמה קרליבך אמר פעם בראיון שהלחין לפחות 4000 ניגונים.. לפני 13 שנים הוא נפטר, חסר פרוטה.
סרט תעודי, ישראל 2008, 61 ד', עברית תרגום לאנגלית
מפיק ועורך ראשי: דני פארן
סוג חומר:
סרטים
שנה:
2008
חסידות
זמרת יחיד וציבור בחסידות
היחס בין זמרת היחיד - הש"ץ והציבור וכן המקהלה בבית הכנסת.
סוג חומר:
מאמרים בכתבי עת
שנה:
תשל"ב
השירה בחסידות
על השירה בחסידות
סוג חומר:
מאמרים בכתבי עת
שנה:
תשכ"ג
מרכזיותו של האדמו"ר בהתחדשות החיים המוסיקאליים בחצר ויז'ניץ בבני ברק (1950-1972)
ספר הניגונים - מבוא לרישום התווים
מבוא לרישום התווים בספר הניגונים מאת שמואל זלמנוב. רישום התווים נעשה ביחד עם איתן אביצור.
סוג חומר:
מאמרים בספרים
שנה:
1980 תש"מ
מן הניגון החסידי אל הזמר העברי
מחבר
This entry is part of an online exhibit entitled: "Hava Nagila: From Idelsohn to Belafonte & Beyond," prepared by Eva Heinstein with help from the JMRC staff. To view the exhibit in its entirety click on the link above.
סוג חומר:
מאמרים בכתבי עת
שנה:
2005 תשס"ה
כוחו של הניגון בהגות החסידית ותפקידיו בהווי הדתי והחברתי
- A Polka Mazurka
- Niggun of the Meggid of Mezerich From the album, "The Hasidic Niggun as Sung by the Hasidim." This dance niggun is the seventh and last in a series of niggunim sung by Bratslav Hasidim as they dance after the Shabbat evening service on Friday night. Some have attributed the niggun to R. Dov Ber, the meggid of Mezerich.
- Kol B'ru'ei (Padua, Italy) From the album, "Italian Jewish Musical Traditions from the Leo Levi Collection (1954-1961)." The poem depicts "all creatures" singing and praising the unity of God, and was recited in the Italian rite during the daily morning prayer. This melody was sung only on Rosh Hashanah (New Year) in the Italian tradition of Padua.
- Yigdal From the album, "Judeo-Carribean Currents, Music of the Mikve Israel-Emanuel Synagogue in Curaçao," performed by Gideon Zelermyer. The Yigdal is part of the ceremonial section of the liturgical order of Shabbat and the Holy Days in the Curaçao synagogue. It is one of the ending hymns of the service.
- Eres Chiquita y Bonita From the album, "Judeo-Spanish Moroccan Songs for the Life Cycle," sung by Alicia Bendayan from Tetuan. This is a song about courtship, related to the Jewish rituals that mark the events of the life cycle.
- Sweet Shalt Be My Chant From the album, "Kulmus Hanefesh," performed by Yair Harel on voice and tar, and Matti Kovler on voice and piano. A sacred hymn attributed to Rabbi Yehuda ha-Chasid, this is a Chabad tune with a near-Eastern arrangement.
- Lyr II From the album, "The Music of the Mountain Jews." Lyr is a genre found among all Turkish peoples, consisting of long, complex compositions usually comprised of three parts.
- Gilu ha-Galilim (Rejoice Galileans) From the album, "Nights in Canaan, Early Songs of the Land of Israel (1882-1946)." This is a Second Aliyah (1904-1914) song which became an integral part of the historical repertoire of Hebrew song. Both native-born and newly arrived pioneers sang this song in all circumstances.
- Saperi Tama From the album, "With Songs They Respond: The Diwan of the Jews from Central Yemen." This is a girdle poem by Se'adia ben Amram. Saperi Tama is sung to many melodies and is one of Yemenite Jewry's most common poems.