Thesaurus

כותרת:
בין מסורת ומודרנה: ניגוני הימים הנוראים במנהג אשכנז
150
Publisher: 
Jewish Music Research Centre - Hebrew University of Jerusalem
Material Type: 
Books
Tradition: 
Ashkenazi
Place of Publication: 
Jerusalem
Year: 
2019
Series: 
Yuval Music Series
Volume: 
12
Pages: 
470
Languages: 
English
Country / Area: 
Eastern Europe
Description: 

בין מסורת ומודרנה: ניגיני הימים הנוראים במנהג אשכנז על פי החזן מאייר לוי מאסלינגן מהווה את הכרך ה- 12 של סדרת יובל בהוצאת המרכז לחקר המוסיקה היהודית. ההפקה החדשה מאגדת 179 יצירות ליטורגיות בצירוף הערות מקיפות וניתוחים עבור כל יצירה על ידי דר. ג׳פרי גולדברג. המחקר המקיף על מאייר לוי ותקופתו, ועל כל הליטורגיה היהודית בדרום גרמניה, הופכים את 470 העמודים האצורים בספר זה לאחד הפרסומים החשובים בתחום הליטורגיה היהודית. 

אנחנו מצטטים מההקדמה לספר: ״מאייר לוי הוריש לאלה הבאים אחריו כתב יד של תווים, או ׳אוסף חזנות׳ שמהווה את אחד מהשעתוקים המוסיקליים החשובים למסורת החזנות האשכנזית שנלמדה בעל פה. האוסף הזה, שלמרות שלא הושלם—הוא מתרכז  בעיקר בימים הנוראים—עדיין מהווה את המחקר המקיף והמפורט ביותר של מזמורי בית הכנסת של יהודי דרום גרמניה, עבורם מאייר הלוי היווה סמכות עליונה . בנוסף למזמורי החזן, האוסף מתאר את הרקע הליטורגי והאמוני בצורה יותר רחבה, עם דגש על תפקיד הקהילה בזמן התפילה.״ 

הקלטות של יצירות מובחרות מבין אלה שמאייר שעתק, בביצוע של החזן אמנון סיליג (מנהיים), מלוות את הפרסום הזה וניתנות להורדה כקובץ zip. אנחנו מצרפים כאן גם את אחת משתי הווריאציות לשיר העתיק ׳אבינו מלכנו׳ כקובץ צפייה/האזנה ישירה.

 

 

אבינו מלכנו של לוי
כותרת:
Between Tradition and Modernity: The High Holy Days Melodies of Minhag Ashkenaz
50
Publisher: 
Jewish Music Research Centre - Hebrew University of Jerusalem
Material Type: 
Books
Tradition: 
Ashkenazi
Place of Publication: 
Jerusalem
Year: 
2019
Series: 
Yuval Music Series
Volume: 
12
Pages: 
470
Languages: 
English
Hebrew
Country / Area: 
Eastern Europe
Description: 
Between Tradition and Modernity: The High Holy Days Melodies of Minhag Ashkenaz According to Ḥazzan Maier Levi of Esslingen is volume 12 of the JMRC's Yuval Music Series. The new production comprises 179 liturgical pieces with extensive annotations and analyses for each selection by Dr. Geoffrey Goldberg. An extensive study on Maier Levi and his times as well as of the entire Southern German liturgical Jewish tradition round out the 470 pages of this book, making it one of the major publications undertaken in the field of the Ashkenazi liturgy. 
 
We quote from the introduction to the book: “Maier Levi bequeathed to posterity a manuscript of musical scores, a ‘cantorial compendium,’ that must be regarded as one of the most significant transcriptions of the oral tradition of Ashkenazic ḥazzanut. More specifically, this compendium, even though not complete since its greater part only covers the High Holy Day services, nevertheless constitutes the most extensive and detailed transcription of the synagogue chant of the South German Jews. On this chant tradition Maier Levi clearly was an outstanding authority. In addition to the chants of the ḥazzan, the compendium frequently describes the wider liturgical and worship background, particularly the role of the congregation during the prayer services.” 
 
Recordings of a selection from Maier Levi’s transcriptions, performed by Cantor Amnon Seelig (Mannheim), accompany this publication and are available for download below in .zip format. We also include here one of the two versions of the ancient poem Avinu Malkenu as a streaming sample.
 
 
Presentation conference of the new JMRC publication, Between Tradition and Modernity:
The High Holy Days Melodies of Minhag Ashkenaz According to Hazzan Maier Levi of
Esslingen, at the historical Jewish Orphanage of Esslingen, November 10, 2019. From right to
left: Dr. Geoffrey Goldberg (author), Ms. Jutta Bogdahn-Klotz (Esslingen Cultural Office), Dr.
Georg Woetzer (Head of the Friends of Jewish Culture in Esslingen and organizer of the
event) and Prof. Edwin Seroussi.

 

Attachments: 

57 selected pieces from Maier Levy's notations, as performed by Cantor Amnon Seelig.

כותרת:
הליטורגיה של ביתא ישראל: נעימות התפילה של יהודי אתיופיה
100
Publisher: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
Material Type: 
Recordings
Tradition: 
Ethiopian
Place of Publication: 
ירושילים, ישראל
Year: 
2018
Place of Recording: 
ירושלים, ישראל
Series: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
Volume: 
26
Pages: 
3 תקליטורים וחוברת
Media: 
CD
Languages: 
Ge'ez
Country / Area: 
Ethiopia
Description: 

מיזמים מדעיים, בדומה ליין משובח, מבשילים לפעמים לאורך תקופה ארוכה. הפרסום הנוכחי, שלידתו ב-1986, הוא תוצאה של תהליך עיקש ומדוקדק לא פחות, ומשל היין מתאים לו באופן טבעי שכן הוא התממש בשיתוף עם עמיתים צרפתיים.

העלייה החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן, שהחלה בשנת 1979, התפרסמה בגלוי בעקבות "מבצע משה" שיצא לפועל בין נובמבר 1984 ותחילת ינואר 1985. בתקופת זמן קצרה זו, הוטס לישראל דרך סודן חלק נכבד של הקהילה היהודית האתיופית. בעקבות המבצע החליטו רשויות הקליטה בישראל לקבץ את הקייסים של קהילת ביתא ישראל במוסד הלימוד "מכון מאיר" בירושלים, כדי שיתוודעו אל ההיסטוריה היהודית ואל מצוות הדת האורתודוקסית (ההלכה), השולטות בחיי הפרט של תושביה היהודיים של מדינת ישראל. מנהיגים דתיים מובילים אלה של קהילת ביתא ישראל היו מומחים בנהגי המסורת הייחודית של יהדות אתיופיה, שהיא שונה מן ההלכה. עד מהרה התברר שתהליך החינוך מחדש, שהציב את יהודי אתיופיה בפני קונפליקטים כואבים, עתיד לשחוק במהירות את המנהגים הליטורגיים של ביתא ישראל. ביוזמתו של פרופ' שמחה ארום; מאמצי המחקר המשותפים של פרופ' פרנק אלוורז-פרייר, ד"ר שושנה בן-דור וד"ר אוליבייה טורניי; ושיתוף הפעולה בין מגוון מכוני מחקר מישראל ומצרפת, פרוייקט ההקלטה השיטתי של הקייסים – אשר החל במכון מאיר בשנות ה-80' הפך למחקר מעמיק ואמביציוזי המספק הבנה מקיפה של הליטורגיה של ביתא ישראל כפי שבוצעה באתיופיה עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

Bǝ'ǝnti'ahomu feṭǝrā (סולן: קיס רחמים)

 

תפילה זו נאמרת בראש השנה (Ber’hān Sarāqa) השכם בבוקר, לפני זריחת השמש. הטקסט מקשר בין בריאת השמים, הארץ והמים ובין האבות הקדמונים שעבורם הם נבראו. קשר ישיר נוצר כאן בין ראש השנה, בריאת העולם והאבות. מעלותיהם של האחרונים מביאות טוב על צאצאיהם. הרחבה כזאת של משמעות הטקסט התנ"כי מקרבת את ביתא ישראל אל היהדות הרבנית.

 

Yǝtbārek… wanevāvo (סולן: קיס רחמים)

 

תפילה זו נאמרת בסביבות הצהריים או אחר הצהריים בטקס ה- Āstaseryo לכבוד יום הכיפורים (Aescoly 1951). היא נפתחת בציוויים דומים לאלה שצוינו לעיל. חלק מהפסוקים נלקחו מספר שמות, וחלק מספר ויקרא. לאחר מכן מפורטים הציוויים המתייחסים ישירות ליום כיפור (ויקרא טז, כט–לא; ויקרא כג, כו–לב). התפילה ממשיכה וקובעת שחובה לשמור את השבת. בהמשך היא מתארת ומהללת את ירושלים, עירם של אברהם ויצחק, שאותה צריכים המתפללים לשבח בתפילותיהם ובזמירותיהם. בני ישראל קשורים לירושלים באמצעות מחויבויות שונות. התפילה מעלה את האותיות דל"ת וזי"ן שלעצם הגייתן כוח פעולה. צדק ואור יבואו מירושלים.

התפילה בנויה משני חלקים. הראשון, שהוא קצר מאוד ובלתי ממושקל, הוא אנטיפונאלי. בעקבותיו בא שיר ריקוד במבנה המיולה, מלווה ברקיעות רגליים של הקייסים לצורך הדגשה, ולעתים גם בקולות גרוניים קצביים. בקטע הזה, בניגוד  לקודמים לו, מתחלף תפקיד הסולן בין קייסים אחדים. מכיוון שהסדר אינו קבוע מראש, קורה לעתים ששני קייסים או יותר פוצחים בשירת סולו במקביל. אורכי הפסוקים משתנים, ועשויים להיות בני 16, 18, 22, או אפילו 24 פעמות לכל תבנית המיולה. דבר זה נובע בעיקר מהחפיפה בין קטעי סולו שונים וסופי הקטעים המקהלתיים.

 

Ǝsebāhaka bakʷwelu gize, Zegevre ‘aviya wamenkǝra, Wǝ'ǝtus kǝma mǝr`āwi, 'Amlākǝ `ālem' (סולנים: קייס אברהם ואחריו קייס ירמיהו)

 

התפילה כוללת ארבעה קטעים המושרים בחתונות בסדר המופיע כאן. שני הקטעים הראשונים מושרים בהזדמנויות אחרות בנפרד. בחלק הראשון, המתפללים מכריזים שיהללו את אלוהים תמיד, שהם מאמינים בו ותמיד יהיו נאמנים לו. בהמשך מוזכרת תפילה בבית אלוהים. המתפללים מבקשים בסוף מאלוהים להנחות אותם. הקטע השני מופיע בנפרד בחגיגות אחרות של ביתא ישראל. המתפללים מודים על הרשות שנתנה להם להיות נוכחים באירוע הליטורגי ולבצע אותו, והם מהללים את אלוהים על כך. החלק השלישי כולל את עצם הברכות לחתונה. הוא מצטט חלק מתהילים יט, ומקשר את הפסוקים עם החתן. לאחר מכן מופיעות ברכות לפרי בטן ופרי האדמה מתוך דברים ז, יג-יד. החלק האחרון של התפילה הוא קריאה לאלוהים. מבקשים אותו לברך את מאמיניו בשלום, חסד, נחמה, אור וצדק. הקטע מסתיים בסדרת ברכות לעיר ירושלים: שלום על עיר האבות, על המקדש, ועל ציון הקדושה.

ארבעת הקטעים המושרים ביחד בטקסי חתונה מהווים מקבץ מעניין מבחינה מוזיקלית. הביצועים מגוונים, קטעי הסולו מתחלקים בין מספר קייסים על פי תור (לעיתים בתוך אותו קטע), וקיים גיוון גדול במלודיות ובארגון הזמן. התפילה הראשונה, שהיא קצרה יחסית, היא אנטיפונאלית. השנייה מתחילה לאחר הפסקה. היא כוללת שני חלקים, אחד בתבנית המיולה והשני בתבנית מענה, שבה אחרי מבעים ארוכים מאוד מופיעים מבעים קצרים מאוד. באתיופיה ליוו את שתי התפילות הראשונות ואת החלק הראשון של השלישית בגונג ובתוף מסגרת. החל מחלק ההמיולה השני, התפילה מודגשת על ידי רקיעות רגליים של הקייסים על האדמה. החלק השלישי הוא אנטיפונאלי, והמודוס המוזיקלי שלו שונה. לבסוף, לתפילה האחרונה שלושה חלקים: הראשון והשלישי בתבנית המיולה, ואילו האמצעי אנטיפונאלי ובמודוס מוזיקלי אחר.

 

כותרת:
The Liturgy of Beta Israel: Music of the Ethiopian Jewish Prayer
30
Publisher: 
Jewish Music Research Centre, The Hebrew University of Jerusalem
Material Type: 
Recordings
Tradition: 
Ethiopian
Place of Publication: 
Jerusalem, Israel
Year: 
2018
Place of Recording: 
Jerusalem, Israel
Series: 
Anthology of Music Traditions in Israel
Volume: 
26
Pages: 
3 CDs + 1 Booklet
Media: 
CD
Languages: 
Ge'ez
Country / Area: 
Ethiopia
Description: 

Some scientific enterprises, like good wine, mature over a long period of time. The present publication, dating back to 1986, is the result of a similarly deliberate and painstaking process, and in view of the fact that it was undertaken with French colleagues, the wine metaphor is a most natural fit.

The clandestine aliyah (immigration) of Ethiopian Jews that started in 1979 became publicized in the wake of Operation Moses when a significant proportion of the Jewish population of Ethiopia was flown from the Sudan to Israel between November 1984 and early January 1985. In the wake of this operation, the Israeli absorption authorities decided to gather the Qessoch (Qessoch, priesthood; sing. Qes, from the Amharic qəs, also called kahenat, sing. kahen, from Ge’ez kahən) at a learning institution in Jerusalem, Machon Meir, to familiarize them with general Jewish history and Orthodox religious law (Halacha) that regulates the private sphere among Jewish citizens in the State of Israel. These religious leaders of the Beta Israel community were seasoned practitioners of the unique Ethiopian Jewish tradition, which differs from Halacha. It quickly became obvious that such a contentious re-education process would lead to the rapid erosion of the autochthonous liturgical practices of the Beta Israel. Under the initiative of Prof. Simha Arom; the joint research efforts of Prof. Frank Alvarez-Pereyre (France), Dr. Shoshana Ben-Dor (Israel), Dr. Olivier Tourny; and with the cooperation of various French and Israeli research institutes, a project of systematic recordings of the Qessoch – which started at Machon Meir in the 1980s – turned into an ambitious research which provides a comprehensive understanding of the Beta Israel liturgy, as it was performed in Ethiopia until the mid-1980s.

You can listen to this album on Spotify, download MP3s at Amazon, or find it on Apple Music. 

Bǝ'ǝnti'ahomu feṭǝrā (soloist: Qes Rahamim)

 

A prayer performed in the very early morning of Ber’hān Sarāqa (Rosh Hashana), before sunrise. The text binds the creation of Heavens, Earth, and Water to the Forefathers, for whom they have been created. A clear link is established between Ber’hān Sarāqa, the world’s creation and the Forefathers. The qualities of the latter are said to benefit their offspring. Such an extension of the meaning of the Biblical text brings the Beta Israel closer to rabbinical Judaism.  

 

Yǝtbārek… wanevāvo (soloist: Qes Rahamim)

 

This prayer can be heard around noon or in the afternoon during the service for Āstaseryo (Aescoly 1951). It opens with prescriptive formulations that have been described previously. Some of the phrases are from Exodus and others from Leviticus. The passages that specifically relate to Yom Kippur are then listed (Leviticus 16:29-31 and 23:26-32). The prayer goes on to stipulate that Sabbath should be observed. It then focuses on the description of and praise for Jerusalem, the city of Abraham and Isaac, that has to be acclaimed by those who pray with their prayers and songs. The people of Israel are bound to Jerusalem through different obligations. The prayer evokes the letters dalet and zayin which have performative power. Justice and light shall arise from Jerusalem.

The prayer contains two sections, the first of which, very brief and unmeasured, is antiphonal. It leads to a dance song in the hemiola pattern, marked by the stamping of the Qessoch’s feet and the sporadic emission of rhythmic guttural sounds. In this piece, unlike the preceding ones, several Qessoch take turns in the role of soloist; as this is not predetermined, it sometimes happens that two or more of them start singing the solo simultaneously. The periodicity of the chant is variable; it can have 16, 18, 22, or even 24 beats per hemiola. This is mostly due to the overlapping of certain solos with the end of the choir section.

 

'Ǝsebāhaka bakʷwelu gize, Zegevre ‘aviya wamenkǝra, Wǝ'ǝtus kǝma mǝr`āwi, 'Amlākǝ `ālem (soloists: Qes Avraham, then Qes Yirmiyahu)

 

The prayer consists of four pieces that are performed in this order at weddings. The two first pieces can be heard separately on other occasions. In the first section, those who pray declare that they shall always praise God, believe in Him constantly and be faithful to Him. Praying in the House of God is then mentioned. Finally, those who pray ask God to guide them. The second piece appears independently in other Beta Israel celebrations. Those who pray are grateful for being allowed to be present at the liturgical event and perform it, praising God for it.  The third section contains the blessings for the wedding proper. It quotes part of Psalm 19 and links it to the groom. Then come the blessings for procreation and fertility of the land found in Deuteronomy 7:13-14. The last section of the prayer is a call to God. The eternal One is asked to bless His worshipers with peace, mercy, comfort, light and justice. The section closes with a set of blessings for the city of Jerusalem: peace for the city of the Forefathers, for the Temple, and for Zion the Holy.

The four pieces sung together at wedding ceremonies constitute an interesting set from the musical point of view. The performances are varied, the soloist’s part is shared by several Qessoch in turns (sometimes, within a single piece), and the melodies and the time organization show great variety. The first prayer, relatively short, is antiphonal. The second one starts after a pause. It contains two sections, one in the hemiola pattern, and a second one responsorial with very long enunciations followed by very short ones. The third prayer contains three different sections; the first one follows the hemiola pattern. In Ethiopia, the first two prayers and the first section of the third were accompanied on a gong and a frame-drum. Starting with the second hemiola section, the prayer is marked by the Qes stamping his feet on the ground. The third section, antiphonal, is characterized by a different musical mode. Finally, the last prayer consists of three sections: the first and third are in the hemiola pattern, while the middle section is antiphonal and in a different musical mode.

 

כותרת:
ארבע אותיות - שירת קודש ממערב הסהרה
60
Publisher: 
המרכז לחקר המוסיקה היהודית\מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח\ נענע דיסק
Material Type: 
Recordings
Tradition: 
Moroccan
Place of Publication: 
ירושלים
Year: 
2017
Series: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
Volume: 
5
Pages: 
64
Type of Recording: 
Commercial Recording
Media: 
CD
Languages: 
Greek
Country / Area: 
Middle East
Description: 
התקליטור שלפנינו מוקדש לפיוטים של יהודי אזור תפילאלת, ובמיוחד למורשת הצדיק הנערץ רבי יעקב אבוחצירא ובני השושלת הרבנית שייסד. השירים מאוגדים בקובץ 'יגל יעקב' (ראו להלן). אל שירי האוסף הוספנו מעט פיוטים מאת מחברים אחרים ממסורת יהודי מרוקו וכן שיר ישראלי אחד.
 
חברי אנסמבל הפיוט של מכון בן–צבי ובראשם יאיר הראל ואברהם כהן, הם שהגו את הרעיון להפיק את האוסף, והם גם מבצעי השירים. תוך פיתוח מסורות בעל-פה של חברי האנסמבל שמוצאם מאזור תפילאלת, ובהתבסס על חומרים ארכיוניים, הצליח אנסמבל הפיוט לייצר מיזוג ייחודי בין דרכי ביצוע
מסורתיות ובין מצלול חדש שמקורו בדחף לחדש מסורת זו בכלים אמנותיים. מצאנו שהפקה זו תואמת את הסדרה "מוזיקה יהודית בת זמננו", שכן היא ממזגת זיכרונות בעל פה עם חומרים ארכיוניים של מהגרים שהגיעו לישראל משוליה הדרום-מזרחיים של הסהרה המרוקאית, ומתעמקת בהם לאורן של מגמות עכשוויות בזמרת הפיוט בישראל.

 

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

Tracks List: 
אל חי
מזמור שיר 1
יום השבת
אעופה אשכונה
את אדמה
יחיד רם
יונתי תמתי
מזמור שיר 2
ה' אלוהינו
האד אל כאס
ארוממך
אליך ה' - שערייך
מזמור שיר 3
כותרת:
Arba Otiyot
20
Publisher: 
Jewish Music Research Centre/The Ben-Zvi Institute/NaNa Disk
Material Type: 
Recordings
Tradition: 
Moroccan
Place of Publication: 
Jerusalem, Israel
Year: 
2017
Series: 
Contemporary Jewish Music
Volume: 
5
Pages: 
64
Type of Recording: 
Commercial Recording
Media: 
CD
Languages: 
Greek
Country / Area: 
North Africa
Description: 

This CD is dedicated to piyutim (sung sacred poetry) of the Jews of the Tafilalt (Berb. Tāfīlālt) region, in particular to the lore of the venerated tzaddiq (Heb. virtuous/ holy man) Rabbi Yaacov Abuhatzira and the members of the rabbinical dynasty he founded. The songs have been codified in a compendium titled Yagel Yaacov. To the poems of this collection, we added piyutim by other authors, which are related to the Moroccan Jewish tradition. The concept and performance of this production was developed by the Piyut Ensemble of the Ben-Zvi Institute, a Hebrew University institution dedicated to the research of the Sephardic and Oriental Jewry, under the direction of Yair Harel and Avraham Cohen.

You can listen to this album on Spotify, download MP3s at Amazon, or find it on Apple Music

 

Tracks List: 
El hay mehullal ba-tishbahot
Mizmor shir le-yom ha-shabbat (1)
Yom ha-shabbat tov lehodot
A'ufah eshkonah
At adamah be-lev midbar
Yahid ram ye-arot hosef
Yonah tammati yeqarah mi-peninim
Mizmor shir le-yom ha-shabbat
Adonay Eloheinu, lekah tov natan lanu
Hadi alkas
Aromemekha, odeh shemakha
Elekha Adonay nasati 'einay - She'areikh be-dofqi yah fetahah
Mizmor shit le-yom ha-shabbat
El Hay mehullal ba-tishbahot
At adamah be-lev midbar

As If It Were Yesterday

This article includes quotes from an interview with Ben Bayzler, May 1988.

This book is accompanied by a CD (recording no. 4090) of music from some of the contemporary klezmer scene's most prominent bands and musicians.

Material Type: 
Articles in Books
Year: 
1996

AddToAny