1-2. שאלי יפהפיה- שער אשר נסגר

שני שירים אלה של שלמה אבן גבירול מצויים באוספי הפיוטים של רוב עדות המזרח, ממרוקו ועד הודו, ושרים אותם בלחנים רבים ובאירועים שונים. במקורם נמנו שירים אלה על ה"רשויות", כלומר שירי מבוא לפיוטים אחרים במועדים שונים, מעין נטילת רשות להשמיע את הבא אחריהם. בדיואן יהודי תימן הם משולבים בקבוצת שירי החתנים, שכן מקובל לשיר אותם בשבעת ימי המשתה של החתונה, אך הם מושרים גם בשמחות אחרות. שניהם שירי אהבה אלגוריים: הראשון הוא דו-שיח בין הקב"ה וכנסת ישראל, והשני- בין כנסת ישראל והמשיח (חפץ חיים: תרמ"ו). מבחינת סוגי הפיוטים שבדיואן שניהם מסוג הנשיד, שכן יש בהם חרוז מבריח יחיד. בבית הראשון חורזים גם הדלת וגם הסוגר, וביתר הבתים רק הסוגרים. בשניהם המשקל הוא המתפשט (בסיט): מתפעלים נפעל/ מתפעלים נפעל. מקובל לשיר את שני השירים ברצף, ולשנות את הלחן משיר לשיר.

1-2. יוסף עוזרי וזכריה יצחק שרים את שני הפיוטים בשירת מענה, האופיינית לשירת הנשיד. בראשון- "שאלי יפהפייה"- המשקל זוגי, אופי הזמרה אלתורי, והקצב חופשי; יש שינויים במשקל ובמפעם, ולעתים גם שינויים במהלך הלחן. הלחן הפותח את השיר מוכר יותר כלחנו של הפיוט "קריה יפהפייה",  הכתוב גם הוא באותו משקל, וזוהי דוגמה אופיינית לנדידת מנגינות. מתוך ארבעת בתי השיר מושרים כאן הראשון, השני והרביעי. השירה במענה משלים בתוך כל צלעית: יוסף עוזרי פותח בשני עמודי המשקל הראשונים וזכריה יצחק משלים בשני האחרונים.

בפיוט "שער אשר נסגר" המשקל משולש, מתווספות נקישותיו של התוף המלווה את הזמרה, והמפעם משתנה: הזמרים מחישים את הקצב בהדרגה ובהתמדה ורק בסוף השיר הם מאטים. כאן מתחלפים הזמרים בתפקידיהם: זכריה יצחק מתחיל ויוסף עוזרי עונה. שני הבתים האחרונים חוזרים פעמיים. למרות אופיים השונה כל כך, שני השירים בנויים על אותן תבניות. לשניהם מנעד זהה של אוקטבה והצליל המרכזי הוא החמישי. עם סיום השיר נאמרת הברכה "וכולכם ברוכים".